יש לכם המון מילים, משפטים, מושגים שאתם אומרים אותם מבלי להבין לעומק מה פירושם.
אתם נעים כי צריך לנוע, אתם מתפרנסים כי צריך להתפרנס, אתם אפילו אוהבים ומקימים משפחה כי צריך.
העולם שלכם נע מ"צריך" ולא מרצון חופשי ומודע.
דמיינו שהצריך נעלם ואיננו, לא צריך כלום, מה נשאר בעולמכם?
מי אתם? מה אתם עושים?
כמה מהדברים שאתם עושים היום, לא תעשו יותר?
האם אתם עדיין נמצאים באותו מקום?
ייתכן שמעצם הרעיון שה"צריך" נעלם תרגישו לחץ, כי מה אני אעשה?
אני יודע לעשות רק כי צריך "אם אין צריך אז אין אני" – זו אמונה לא מודעת שמושרשת ברבים מכם,
ומונעת מכם את חופש הבחירה שלכם ואת ההיכרות שלכם עם עצמכם.
כשאין מקום לעשייה שנובעת מהרצון האישי האותנטי שלכם – זה מרחיק אתכם ממהותכם,
גורם לכם להתעלם מהרצונות והצרכים שלכם, ובעצם להתכחש לעצמכם.
זה גורם לתסכול, לחוסר שביעות רצון ולבזבוז יתר של האנרגיה שלכם.
זה גורם לכם להרגיש עייפים רוב הזמן ובלי אנרגיות.
קחו יום בשבוע ותעשו רק מה שאתם רוצים באמת, ושימו לב איך אתם תרגישו בסוף היום.
ואם עוברות לכם בראש מחשבות כמו:
"לא יסתדרו בלעדי,
אני לא יודעת מה אני רוצה באמת,
אין דבר כזה אני רוצה,
ללכת עם הרצון שלי זה לא אחראי,
אם אין צריך אני לא אעשה כלום,
מי ירצה אגואיסטית כמוני,
אם אני עושה רק מה שאני רוצה לא אתקדם,
אם אני עושה רק מה שאני רוצה אני אכשל,
לא יהיה צורך בי- לא יאהבו ולא ירצו אותי."
כול אלה הם רק דוגמאות של אמונות שמתבססות על אמונת שורש – "אם אין צריך אז אין אני"
פשוט תאמרו כמו מנטרה "אני קיימ/ת ואני אהוב/ה ורצוי/ה על עצם קיומי"
כי ברגע שאני אהוב/ה ורצוי/ה על עצם קיומי, אין לי צורך ליצור תלות של אנשים אחרים בי,
כך שלא יסתדרו בלעדי כדי שארגיש אהובה ורצויה.
כשאני אהוב/ה ורצוי/ה על עצם קיומי – אני מאפשר/ת לעצמי להיות מי שאני באמת,
נותנ/ת מקום לרצונות וצרכים שלי, כך שאני יודע/ת בדיוק מה אני רוצה,
וכשאני הולכ/ת עם הרצונות שלי אני מתקדמ/ת ומצליח/ה כי אני אחראי/ת על הגשמה שלי.