על וויתור עצמי ומה אפשר לעשות

ילדות קשה

אחד ההורים וויתר עליכם או נפטר שהייתם ילדים (לילדים יש נטייה לחשוב שאם ההורה נפטר, הוא בעצם עזב אותם בגלל מי שהם, או בגלל שהם לא מספיק טובים כמו שהם, או שהם רעים ומסוכנים, או שהם עשו משהו ממש לא בסדר שגרם להורה לעזוב).
במקרים רבים ההורים היו עסוקים כול הזמן ונתנו לכם תחושה שאתם מפריעים, שאתם עול בשבילם. הילד מקבל תחושה שעצם קיומו מפריע או מכביד – ולכן הוא וויתר על הקיום שלו בלא מודע.
הורים אלימים – בתור ילדים אנו לא יכולים להכיל את האלימות או הריבים בין ההורים.
כדי להגן על עצמנו, אנו מתנתקים מהחיים ויוצרים לעצמנו עולם משלנו – אני לא רוצה להיות כאן אני רוצה להעלם – וויתור עצמי.
בנוסף הילד חושש לבטא את מה שהוא רוצה כי זה יכול להגביר את הריבים או האלימות בין ההורים.

טראומות

התעללות, הטרדות מיניות, נטישה, דחיה, אלימות. בתור ילדים יש לנו נטייה להאשים את עצמנו שכנראה עשינו משהו לא בסדר ומגיע לנו.

גלגולים

הרבה פעמים הוויתור עצמי נוצר בגלגול מסוים. לדוגמה יש גלגולים בזמנים שלנשים לא היה זכות הביטוי, לעשות מה שהן רוצות, או לעבוד, אפילו היה אסור להן ללמוד. רק לגברים היה מותר. היה דיכוי טוטלי של האישה.  או גלגולים בהם הרגו את כול המרפאים בטענה שהם מכשפים. שמה נוצרו שבועות, נדרים, הסכמים נשמתיים כמו: "אני לא אממש את עצמי אף פעם באמת", "לא אחשוף את עצמי לעולם", "הכוח והכישרון שלי מסוכנים, לכן לא אשתמש בהם יותר לעולם" וכו'.
אם אנחנו לא משתמשים בכישרונות שלנו או לא מממשים את עצמנו באמת – אנחנו בוויתור עצמי.