שאלתי את המדריכים שלי:
"למה כל כך קשה לאנשים להאמין בעצמם, להתחבר למהותם ולהבין עד כמה הם מדהימים ונפלאים כמו שהם באמת."
זאת התשובה שקיבלתי בתקשור:
כשאומרים לזרע קטן של עץ שמה שהוא נועד להיות זה עץ ענק.
המהות שלו היא להפוך לעץ ענק.
לזרע הקטן קשה להבין "איך ממני, זרע כזה קטן וזעיר, יצא עץ כזה ענק?"
קשה לו להכיל את זה.
כך גם אתם בני אדם, קשה לכם להאמין שאתם הרבה יותר גדולים ממה שאתם חושבים,
שיש לכם תפקיד חשוב בעולמכם וביקום כולו.
השפע שלכם גדול הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים.
קשה לכם לתפוס זאת בדיוק כפי שלזרע קשה להאמין שיש בו הכול כדי להיות עץ.
לו הייתם מביטים ומכירים את מהותכם ונשמתכם, הייתם מבינים מי אתם באמת ואת הכוח שיש בכם.
במקום זאת רבים מכם מעדיפים להמעיט מגדולתכם, ערככם וחשיבותכם.
מעדיפים להתכחש למהותכם.
רק כשזרע פוגש את האדמה, הטבע עושה את שלו, מעניק לו מים ושמש עד שהוא הופך לעץ קטן.
רק אז הזרע מתחיל להאמין שייתכן מאוד שהוא יהיה עץ ענק.
הספק תמיד קיים עד לרגע שהזרע הקטן הופך לעץ ענק, מעניק פירות שבהם נמצאים עוד זרעים קטנים חדשים.
זה הרגע שזרע מבין את הכוח והעוצמה שטמונים בו.
בשבילכם, כדור הארץ ואנחנו הם כמו הטבע בשביל זרע – תומכים בכם, עוזרים לכם לגדול, לראות, להרגיש ולהבין בעצמכם את גדולתכם.
כשאדם מתחיל לגדול ולהתמודד עם מצבים שונים בחייו, חלקם מאתגרים מאוד,
הוא מבין בהדרגה מי הוא, זה מאפשר לו להכיר את עצמו ברבדים שונים.
הביטחון שלו גדל.
האמון שלו בעצמו גדל וכך גם המימוש העצמי.
הוא מתחיל להבין מה מיוחד בו, להעריך את עצמו, את הכישרונות והמתנות שיש לו להעניק לעולם.
זה מאפשר לו, בתהליך הדרגתי, להכיל את עצמו את מהותו את האור שבתוכו.
מגיע שלב בחייו שהוא מוכן להיות מי שהוא באמת עד הסוף, וזהו הרגע שבו השמיים והארץ מתאחדים עבורו.
הוא מחובר לעולם העליון והתחתון בו זמנית
וחווה גן עדן על אדמה.